דבר המנהלת

 

בּוֹא קְצָת שֶׁקֶט, בּוֹא קְצָת שִׁעֲמוּם
מַגִּיעַ לְךָ
הַכֹּל כָּל כָּךְ צוֹעֵק פֹּה, לֹא גָּמוּר.
(אֵין רֶמֶז לִמְנוּחָה)
מָה שְׁלוֹמְךָ?!
שׁוֹאֲלִים אוֹתִי בָּרְחוֹב
אֲנָשִׁים לְמִינֵיהֶם
שְׁלוֹמִי כִּשְׁלוֹם עַמִּי,
אֲנִי מֵשִׁיב לָהֶם
וְאָז פּוֹלְטִים הֵם אֲנָחָה קְצָרָה
כְּשֻׁתָּפִים לְעֵת צָרָה.
יִהְיֶה טוֹב! אֲנִי מַבְטִיחַ
כְּאִישׁ סוֹדוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ! / חיים גורי.

 
אנו בעיצומם של ימי מלחמת "משיב הרוח".
ימי לחימה שמזמנים לכולנו אתגרים לרוב.
אנו תפילה לשמיא שיתן לנו כוחות להתפלל, לחשוב טוב ולצבור כוחות לעשיית טוב.
בבית האולפנה יש לנו שליחות גדולה –
לייצר סוג של שגרה ויחד עם זאת להיות לצד עם ישראל – בעשייה התנדבותית, בשיח חיובי ובהנכחת מקומו של הקב"ה בימים אלו.
ואכן, יש כאן שפע של ניצוצות אור-
התנדבות בקהילה בבתי מגויסים,
עבודה חקלאית אצל חקלאי האזור,
טיולים, שבתות, שיחות
ולצד זאת 
למידה איכותית והשתדלות להיבחנות והתקדמות,
פרויקטים של מצוינות בלמידה שמשפיעים שפע של טוב.
 
תודות לצוות שמשקיע מכל מרצו בכדי לנכוח, לקדם ולהתקדם – מתוך מורכבות של העורף.
תודה לכן בנות אהובות על חלקכן בטוב הזה – ביוזמות, בהובלה ובעשיית הטוב.
 
מבקשת לסיים בתפילה
”עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.”
ברכת ה' עלינו לבשורות טובות,
שירה